יוגה מודרא וחודש טבת
התורות הרוחניות מדברות על מידה קשה, הגוברת בתוכנו בחודש טבת, והיא: מידת הכעס.
מהו השורש, הסיבה הנסתרת והראשונית להיווצרות הכעס?
אומרים חכמי היוגה הקדמונים, אומר הרמב"ם באיגרתו: זוהי הגאווה שמולידה את הכעס. לכן, יש למתן תחילה את מידת הגאווה בתוכנו.
בואו נעצור רגע ונשאל: מה יועיל אם גאווה-כעס יפסיקו לנהל אותי? עונים היוגים, שזה הבסיס להרחבת התודעה.
והרחבת התודעה לשם מה?
בדיוק למצבים המורכבים בחיינו, כדי לקלוט השראה והדרכה טהורים, מהמקור הראשוני של כוחנו ואישיותנו.
מקור זה לא מוגבל ונמצא מעבר לתפיסת המציאות שלנו. זה כוחו וכוח החיבור אליו, אבל זה גם האתגר שהוא מאתגר אותנו.
"אני" ו"שלי" מכוונים את האופן בו אנו תופסים את המציאות המוכרת. כדי להיפתח למציאות תודעתית שונה וחדשה, נצטרך מסתבר לצמצם עד לוותר עליהם, דרושה הכנעת רוח.
הסמלית מכולן ביוגה לאותה התבטלות עצמית והכנעת רוח היא "יוגה מודרא". בשפת היוגה העתיקה, הסנסקריט, המילה "מודרא" פרושה "סמל" או "דוגמא", ומכאן שמה: ס מ ל ה י ו ג ה.
כפיפת הגו לאט קדימה ומטה עד שהראש מתקרב לרצפה מזכירה לי כפיפת ענף גמיש כענף קנה הסוף, בשעת סערה.
היכנעות זאת מונעת את שבירת הענף, ומאפשרת לו לחזור ולהתרומם מהמקום הנמוך, מצוי במלוא כוחו, עם שוך הסערה.
סערת רוחות החורף עכשיו ובכלל, תיתכן גם בנפשנו. וגם היכולת לעבור אותה בשלום, בדרך היוגה.
