כל מי שעוסק ביוגה או התעניין בה אי פעם, נחשף לפן המעשי שלה כבר בראשית הדרך. 
אך יש המבקשים להעמיק ולחקור, להתחקות גם אחר השורשים התיאורטיים שמאחורי העשייה.
הסקירה ההסטורית, הכרת התשתית האנושית והתרבותית של שיטה עתיקת יומין זו תענה על השאלה הנודעת "מאין התחיל הכל" ותעצים את משמעות התירגול.

 

   מקורות היוגה    

 

מחקר ארוך שנים קיים בנושא זה, ורק מעט ידוע על מקור היוגה.
היוגה נוצרה בהודו לפני יותר מ5,000 שנה. הודו היתה הציוויליזציה הגדולה ביותר בעת הקדומה ונשתרעה על פני 300,000 מייל מרובע. בחפירות ארכיאולוגיות בערים דארו והראפה נתגלו טבעות אבן עם תחריטים של תנוחות יוגיות.

 

   התרבות ההינדו - סאראסוואטית   

 

תרבות זו נקראת כך ע"ש שני נהרות גדולים שזרמו פעם בצפון הודו. לפי העדויות לא היתה תרבות זאת פרימיטיבית כלל וכלל.

היתה לה יכולת בנייה כמו בעת המודרנית, המאופיינת על ידי ערים עם בנינים רבי קומות ואף קירות ביטומן נגד רטיבות וכו'. 
זו היתה אומה בעלת זיקה לים אשר מצאה את פרנסתה על יצוא למסופוטמייה, המזרח התיכון ואפריקה. מבני עמה אף יצאו אומנים ראויים לציון. חוקרים בני זמננו סוברים, שלא הפלישה של הארים (עם ה"אצילים" בסנסקריט), אלא שינוי האקלים (אסון טקטוני) הוא שגרם לייבוש נהר הסראסווטי שהיה פעם הנהר הגדול ביותר בהודו, ולהעלמם של כ- 2,500 היישובים ששגשגו לאורכו, ולשקיעת הציוויליזציה הזו. היום חוצה הנהר היבש את מדבר טהאר הגדול, ואלמלא צילומי לווין, לא היינו לומדים על אודות קיומן של כל ההתיישבויות הקבורות מתחת לחול. תהליך ייבוש הסראסווטי נסתיים בסביבות 1900 לפנה"ס, ושינה לחלוטין את מפת ההתיישבות באיזור התושבים נדדו מזרחה לאזורים הפוריים יותר, בעיקר לעבר הגאנגס ודרומה למרכז הודו וטאמיל נאדו.

 

איך זה מתקשר לסקירתנו ההסטורית?

 

סאראסווטי הינו הנהר המפורסם ביותר בריג-וודה, היצירה הספרתית העתיקה ביותר בכל השפות האינדו-אירופיות. הריג וודה נכתבה בגירסא ארכאית ומסובכת של סנסקריט והועברה בעל פה מדור לדור לאורך שנים רבות.
הסנסקריט הינה השפה בה כתובים רוב כתבי היוגה. לשפה זו יש קשר לשפות ההינדו- אירופאיות האחרות. מילים בשפות לטיניות רבות (גרמנית, צרפתית, אנגלית וכו') מזכירות בהיגוי ובכתיבה את הסנסקריט.

רק הגיוני הוא שאם הנהר מככב כ"שחקן ראשי" ביצירת ה"ריג-וודה" סימן שמחברי הטקסט חיו לפני התייבשותו. ידוע שלפחות מקצת מ- 1,028 שירי הדת שלה נתחברו באלף השלישי או הרביעי לפנה"ס. מכאן, שהאריאנים דוברי הסנסקריט ויוצרי הריג-וודה לא היו פולשים מבחוץ שרצו להרוס את תרבות ההינדוס-סרסוואטי;- האריאנים דוברי הסנסקריט ואנשי התרבות ההינדו-סרסוואטית היוו למעשה את אותו העם.

בתרבות ההינדו-סרסוואטית ייחודית זו שהחלה להתקיים כבר במאה ה7 לפנה"ס צמחה השיטה העתיקה של היוגה. בהמשך יתפתחו בה ההינדואיזם, הבודיהזם ותורת הזן.

התרבות ההודית היא התרבות השורדת העתיקה בעולם. היא טומנת בחובה ניסיון עצום בחקר ההכרה. היא הצמיחה פילוסופים ואנשי רוח ענקיים שענו על כל השאלות הנוקבות האפשריות, אשר רלוונטיות לקיומנו- כאז כן עתה.

 

   השאלות הנוקבות "מי אני?", "מאין באתי?", "לאן אני הולך?"   

 

השאלות הללו מהוות נושא מרכזי במסורת היוגה. חיפש תשובות לשאלות כמו "מי אני?", "מאין באתי?", "לאן אני הולך?".

חיפוש משמעות החיים מעסיק את כולנו בזמן מן הזמנים. לצערנו אנו מחפשים זאת רק בעיקר בעת משבר רגשי או בריאותי עמוק אך האם לא עדיף לעסוק בכך כשאנו נמצאים במיטבנו? ואין צורך להרגיש עצובים ו"כבדים" על מנת לעשות זאת.

יוגה אינה דוגלת במצבי רוח ירודים אך היא כן מכוונת למודעות עצמית ומודעות בכלל.
ההגיון בכך הוא שביודענו את מהותנו, מודעים למי שיצר אותנו, הבחירות בחיינו תהיינה טובות יותר ונוכל לתפקד בעולם טוב יותר.

 

   היסטוריית היוגה נחלקת בעקרון ל-4 תקופות עיקריות   

VEDIC YOGA
PRECLASSICAL YOGA
CLASSICAL YOGA 
POST CLASSICAL YOGA 

יש לציין שחלוקה זו הינה מלאכותית במקצת, שכן הסטוריה הינה למעשה מהלך רציף של תקופות ולא סך של מיקטעים.

 

יוגה וודית

 

וודה בסנסקריט זה יידע, ריג בסנסקריט פירושו הלל.

לפיכך הריג וודה הינו אוסף שירי הלל לכח עליון, (דעת), ומהווה את המקור הראשון להינדואיזם אשר מונה כיום כמאה ביליון חסידים והא הדת השלישית בגודלה בעולם.

קיימים שלושה ספרי קודש נוספים המכונים "וודות": יאג'ור וודה, סאמה וודה, אתארווה וודה, אשר כל אחת מהן מחולקת לסאמהיטה, בראהמאנה, אראניאקה והאופנישדות; שמונה-עשר הפוראנות; המאהאבהראטה, והבהאגאווד-גיטה המהווה חלק ממנה; והראמאיאנה. 
באוסף הראשון ההוא של הריג וודה ישנם מספר חלקים, כולם שירי הלל דתיים הקשורים לטקסים בחיי ההודים הקדומים.

הם משקפים את הרעיון של הקרבת הקורבן כאמצעי ליצירת קשר בין העולם החומרי והרוחני.

לצורך ביצועו המוצלח של הטקס, שפירושו התעלות מעל מצבי תודעה רגילים, נידרש העוסק במלאכה למקד ארוכות את הכרתו פנימה, והצלחתו התבטאה ביכולת לחוות מציאות נעלה על הרגיל.

 

יוגה פרהקלאסית

 

מדובר בתקופה בת 2000 שנה עד למאה השניה לפנה"ס.
העדויות הקדומות עדיין היו קשורות לתרבות הפולחן, אפשר למצוא זאת ב"בראהאמאנאס" שהם טקסטים בסנסקריט (להסברת ההימנונים הדתיים הוודים), וכן ב- "ראנקאייאס" שהינם טקסטים למתבודדים ופרושים ביערות, היוגה קיבלה ביטוי רחב יותר באופנישדות: טקסטים של הוראה נסתרת המסבירים את האחדות המוחלטת של כל הבריאה. יש היום כ- 200 כתובים, ורק קומץ מהם חוברו לפני תקופתו של גואטמה בודהה (מאה חמישית לפנה"ס). הידוע מביניהם הוא ה: בהאגוואדגיטה ("שירת האלוהים").

המסר הערכי של כתב מקודש זה הוא: לא "לתת את הלחי השנייה" אלא להתייצב באופן פעיל לעימות עם הרוע בעולמנו. הגיטה חוברה כ- 500 שנה לפה"ס, היא כוללת כ - 700 בתים וכמו כתבים קדושים עבור עמים אחרים גם היא מהווה מקור השראה למיליוני הינדים. ההשקפה העומדת בבסיסה היא, שלחיות פירושו לפעול, והיכולת להתעלות מעל האגו במהלך פעילות כזו, תסייע להתמודדות עם הקשיים הנלווים אליה.

לתקופה הפרה-קלאסית משוייכות אסכולות המבוססות על שני האפוסים הלאומיים הגדולים של הודו: הראמאיאנה, והמאהאבהאראטה. (הגיטה מהווה חלק מהאחרונה). האסכולות יצרו טכניקות להשגת מדיטציה, שמטרתה חיבור לטבע האמיתי של המודט.

 

יוגה קלאסית – "יוגת שמונת האימרות"   

 

את יוגת שמונת האימרות - הראג'ה יוגה החכם הקדום פטנג'לי מלמד ב"יוגה סוטרה". הסוטרות מורכבות מ- 200 פיתגמים המהווים הצהרות מוסריות, וכל תלמיד יוגה רציני יתקל בהן בוודאי בהזדמנות כלשהי במהלך לימודיו. "סוטרה" פירושו "חוט", והכוונה ל"חוטי זיכרון" הקושרים בין כל דברי החכמה כדי להיטיב ולזכור את חוכמת פאטנג'לי ואת היידע שלו. הסוטרות חוברו כנראה במאה השנייה לפנה"ס.

ההסברים היסודיים המוקדמים ביותר לסוטרות מופיעים ב"יוגה וסישטהה", חיבור בסנסקריט מהמאה ה-5 לספירה, פרי עטו של וויאסה. לא ידוע הרבה על ויאסה וגם לא על פטנג'לי, אך גם לגבי רבים ממומחי היוגה בעת העתיקה אין ידיעות אלא אגדות בלבד.

פטנג'לי (שנחשב בטעות אבי היוגה) ניסח תיאוריה של דואליזם פילוסופי כבסיס ליוגה. כלומר, כל אדם מורכב מחומר ורוח. היוגה תביא להיפרדותם של החומר (הפראקריטי) מהרוח (הפורושה) המרכיבים כל אדם כמהות דואלית בת שני חצאים, ולשיחזור הרוח עד הגיעה למצב של טוהר מוחלט- בהיותה החצי המשמעותי של המהות הזו.
פטנג'לי חריג בכיוונו הפילוסופי. רוב הפילוסופיות ההודיות דוגלות באי-דואליות ותופסות את כל ההבטים של הקיום כאותו "אחד", מודעות טהורה חסרת צורה.

 

היוגה הפוסט-קלאסית

 

זהו שם כותרת לגישות בתי הספר ליוגה שקמו לאחר תקופתו של פטנג'לי. בנגוד אליו, תפיסתה הפילוסופית של היוגה הפוסט-קלאסית הינה אחדות מוחלטת של הכל. זוהי ההשקפה הבסיסית של הוודנטה, השיטה הפילוסופית המבוססת על האופנישדות.

ניתן להתייחס ליוגה הקלאסית, אם כן, כאל פסק זמן קצר אך דומיננטי ברצף של גישות לא דואליות שהתחילו בתקופה הוודית. כלומר פטנג'לי היה יוצא דופן. הנונדואליזם שלט בפילוסופיית היוגה לפני פטנג'לי, עוד מתקופת הוודה הקדומה, וחזר לשלוט שוב אחרי תקופתו.

על פי הגישות הלא דואליות העתיקות הללו, כל אחד וכל דבר, אתה, אנחנו- הינם היבט או הרחבה של אותה מציאות אחת ובלתי משתנה. למעשה כל הבריאה היא ביטוי של אותה מציאות. בסנסקריט המציאות הייחודית הזו נקראת "ברהמן" שמשמעותו - זה שמתרחב, ממשות אחת השוכנת בכל ויודעת כל, אמת אחת ובלתי ניתנת לחלוקה, או "אטמן"- העצמי העליון המוחלט. ממשות זו במובן של החלק האמיתי שבאדם: המהות הנצחית, הבלתי משתנה והקבועה הנמצאת בתוך כל אדם, הנשמה העילאית והאישית כאחד אשר על פי הוודנטה הן זהות לחלוטין.

מפנה התפתחותי ביוגה חל כמה מאות לאחר תקופת פטנג'לי, כשהושם דגש על הפוטנציאל החבוי של הגוף. בדורות הקודמים המטרה היתה לעזוב במודע את הגוף, תבנית החומר, כדי להתאחד עם הרוח. כעת, בהשפעת האלכימיה- החלוצה הרוחנית של הכימיה, החלו היוגים להתעניין באפשרות של תרגולים לחידוש נעורי הגוף ולהארכת תוחלת החיים. הגוף נתפס כמקדש לרוח הנצחית, לא רק ככלי שימושי.

באמצעות טכניקות יוגה מתקדמות נחקרה האפשרות להעלות את אנרגיית הגוף הפיזי לדרגה אשר תשנה את הביוכימיה של החומר, כך שהגוף יהא נצחי- ובן אלמוות. זה הבסיס ליצירת הטנטרה- יוגה שענף שלה הוא ההאתה- יוגה.

 

   היוגה המודרנית   

 

היוגה המודרנית מתאפיינת באישים רבים שהשפעתם על קידום היוגה תוסבר כאן בקצרה:

בשושלת מורי ה"פרמפארה" - זו השושלת הישירה של מורים רוחניים שמקורה משרי קרישנה העילאי עצמו- היה שרילה בהקתיוואדנטה סוואמי פרבהופאדה הראשון אשר תירגם את כתבי הקודש ההודיים ללשון מערבית.והוא תירגם אותם בלא שיכניס בהם שינוי כלשהו אלא הציג אותם בשלמותם המקורית. זו שורה עצומה של ספרים שאף מלומד שהיה מקדיש את כל חייו לכתיבה לא היה כנראה מצליח לתרגם.

דמיינו לכם עבודה זאת מתבצעת בבדידות ובהסתגרות מוחלטת באחד מהתאים הצרים שבמקדש ראדהאראמודרה, בורינדאונה.

למרות עבודה מאומצת זאת אף היה בידו סיפק לערוך כעשר פעמים מסעות סביב העולם, בהיותו בשנות ה-70 לחייו...
שימש מופת עליון ל"אאצאריה"- מונח סנקריטי שפרושו הוא "זה אשר מורה באמצעות
דבריו וכתביו ועוד יותר באמצעות הדוגמא האישית".
כה מורגשת היתה נוכחותו, כה רבות היו פעולותיו, עד שדומה היה שהוא נחון ביכולת
ההימצאות במקומות שונים בו זמנית. במציאות, הוא היה אדם צנוע וענוותן ביותר.
התמסר לענין האלוהי בכל מאודו ודבק בשירת "המנטרה הגדולה" "המהא מנטרה".
הספרים שתירגם מסנסקריט לאנגלית, כמו "הבהגוד גיתא" וה"שרימד בהאגוותם" ועוד כתבי קודש נוספים, תורגמו הלאה במשך השנים לעשרות שפות זרות נוספות, ביניהן גם יצאה המהדורה העברית.

 

• ​את התחלת ההיסטוריה של היוגה המודרנית מייחסים לכנס הדתות שנערך בשיקגו בשנת 1893. בכנס זה יצר סוואמי ויוקננדה הצעיר רושם עמוק וארוך טווח על הציבור האמריקני. לפי בקשת מורו שרי רמקרישנה פארמהאנסה, הוא יצא לארה"ב מבלי להכיר שם איש. תודות למספר אוהדים שזיהו אותו כ"ג’נאנה יוגה" גדול (אחד שעוסק ביוגה של החקירה העצמית), הוא הוזמן לכנס ובסופו היה הנציג האהוד ביותר. בשנים הבאות ערך הרבה מסעות והרצאות, והעמיד תלמידי יוגה רבים. הצלחתו העצומה של סוואמי ויווקננדה פתחה את השערים ומאז לא חדלה תנועת גורואים מהמזרח מערבה.

 

• ​מורה היוגה הידוע ביותר במערב לאחר מכן היה פרמהנסה יוגננדה שהגיע לבוסטון בשנת 1920. כעבור חמש שנים הוא ייסד את ה"קרן להגשמה עצמית" הפועל בלוס אנג’לס. נפטר ב- 1952 בגיל חמישים ותשע. ספרו "אוטוביוגרפיה של יוגי" זכה לתפוצה נרחבת ביותר. לדברי מאמיניו, לאחר פטירתו - גופו נותר ללא שום סימני ריקבון במשך עשרים יום.

 

• סוואמי רמה טירטה היה יוגי ידוע נוסף. ייסד מרכז בקליפורניה ב- 1902 טבע בגאנגס בגיל שלושים ושלוש בשנת 1906.

 

• ב- 1919 הגיע ללונג איילנד יוגאנדרה מאסטאמאני. יוגי זה הדגים בפני האמריקאניים את שיטת ההאתה-יוגה. ייסד בלונגאיילנד סניף של קוואליאדאם, ארגון הודי מיסודו של סוואמי קווואלאיאנאנדה, ששם לו למטרה לחקור באופן מדעי את השפעת היוגה על האדם.

 

• ראמאצ'ארקה הינו דמות פופולארית משנות העשרים, שחיבר ספרים בשמות - עט של שני אנשים: וויליאם ווקר, ובאבא בהאראטה (בשמו שלו נמנע מלפרסם).

 

• פול ברונטון- עורך ועיתנואי לשעבר, "פרץ" לבימת היוגה בהציגו בספרו "מסעות בהודו המסתורית"- את הדמות האגדתית ראמאנה מאהארשי. המשיך לפרסם 18 שנה מאמרים בתחום זה, עד לספר האחרון בסדרה- "המשבר הרוחני של האדם". מאמריו ב-6 כרכים הם אוצר בלום. החומר הספרותי שהוריש אחריו מהווה מקור השראה לשוחרי יוגה אמיתיים בעולם כולו.

 

• משנות השלושים ועד 1986 הדגים ג’ידו קרישנמורטי את התבונה של הג’נאנה יוגה (יוגה של דעת וחקירה עצמית) ומשךקהלים גדולים. מעגל החברים הקרובים שלו כלל את Aldos Huxley, Christopher Isherwood, Charlie Chaplin וגרטה גרבו. ברנרד שו תיאר את קרישנה מורטי כ"האדם היפה ביותר שראה מימיו".

 

• ה"האתה יוגה" נכנסה לתרבות האמריקאית הפופולרית כאשר היוגיני ילידת רוסיה - אינדירה דוי - שגם נקראת "הגברת הראשונה של היוגה" פתחה את שערי הסטודיו שלה בהוליווד ב- 1947. היא לימדה כוכבי קולנוע כמו גלוריה סוונסון, ג’ניפר ג’ונס, ורוברט ריאן ובנוסף אימנה מאות מורים וכך הכניסה את ה"האתה יוגה" לאמריקה. כעת היא בשנות התשעים לחייה ומתגוררת בבואנוס איירס ועדיין ממשיכה להשפיע בעולם היוגה. 

 

• אחד המורים החשובים ביותר ליוגה בשנות החמישים הינו יסודיאן סאלוורג'אן. ספרו, "יוגא ובריאות" תורגם ל- 14- שפות ופורסם בכ- 500,000 עותקים ברחבי העולם. יתרונותיה של היוגה נהיו ברורים בעליל והיא הפכה להיות חלק אינטגרלי מתירגול ספורטאים מקצועיים ושחקני כדורסל, שהידועה ביניהם היא קבוצת שיקאגו - בולס.

 

• בשנות החמישים המוקדמות ביקר בארה"ב שרי יוגנדרה, ממרכז היוגה של סנטה קרוז בהודו. הוא היה חלוץ בתחום המחקר הרפואי ביוגה, ובנו גידב יוגנדרה ממשיך את עבודתו המראה את יעילות היוגה ככלי טיפולי.

 

• מהארישי מהאש יוגי נתן דחיפה רצינית ליוגה המערבית באמצע שנות הששים. מיפגשיו עם "הביטלס" קידמו את יחסי הציבור שלו, ואת הפצת שיטתו: המדיטציה הטרנסנדנטלית (TM ) שסחפה אלפי מתרגלים מכל העולם, השפעתה של מדיטציה זו נחקרה באוניברסיטאות ארה"ב.

 

• בשנת 1965- הגיע לארה"ב הודי חסר כל בן 69 ושמו שרילה פראבהופאדה. כעבור 6 שנים כבר ייסד האיש את החברה הבינלאומית לקרישנה. ובמותו ב-1977, היתה כבר לתנועה בינלאומית גדולה המבוססת על בהקטי יוגה, היוגה של הדבקות.

 

• בשנות ה 70-60 פנו אנשים רבים לתירגול אצל המאסטר הגדול מההימלייה סוואמי שיוואננדה, רופא כללי שהפך למרפא הנפש. הסוואמים מבית מדרשו שבהודו נפוצו באירופה ובאמריקה הצפונית והדרומית ופתחו שם מרכזים. ואלה הידועים שביניהם: סוואמי ווישנודיבאננדה מחבר "ספר היוגה השלם", סוואמי סאטשיטאננדה (מוכר בהקשר של פסטיבלי וודסטוק) סוואמי שיוואננדה ראדהא (קישרה בין יוגה רוחנית לתורת הפסיכולוגיה), סאטיאננדה, שידאננדה (היה ידוע כמנהל האשרם שיוונאנדה ברישיקש, הודו)

 

• ב- 1969, גרם יוגי בהג’ן למהומה בקרב החברה הסיקית המסורתית, כאשר התנתק מהמסורת והחל ללמד קונדליני-יוגה , לתלמידים מן המערב, למורת רוחם של אותם פלגים שמרניים בהודו. כיום מונה ארגונו : Healthy Happy Holy (בריא+מאושר+מקודש) או שלושת ה-HO , יותר מ- 200 מרכזים סביב העולם.

 

• בהאגאוואן ראייניש (אושו) הינו גורו שנוי במחלוקת משנות ה80-70, שאיפשר פורקן מיני חסר מגבלות בתואנה ששיחרור מעכבות גורם להעמקה בתירגול היוגה. רבים לא הצליחו להשתחרר יותר מהשפעות מיסטיקה יוצאת דופן זו. למרות שרבים מתלמידיו התאכזבו ממנו ומהמאורעות המצערים סביב ארגונו לפני מותו, הוא נחשב גם כיום כמאסטר אמיתי של יוגה.עליו נכון לומר: "הרבה מדי ממה שטוב הופך לבסוף לגרוע" ו-"גורו לאדם אחד עלול להיות גורם הרסני לאדם אחר. לכן: רוכש "נכסים", הייה עירני! חסידים ותלמידים - אנא היו זהירים בנוגע ל"סחורה" שאתם קונים! (גורו הינו זה שמגרש את החשיכה הרוחנית).

 

נציין כאן בקיצור רב מומחי יוגה דגולים נוספים, שאינם חיים עוד:

 

• אאורובינדו גוש, אבי היוגה האינטגרלית.

• ראמאנה מהארישי (ניאנה - יוגי שאין למצוא כדוגמתו!).

• פאפה ראמדאס (אבי היוגה של הצליל הטרנספורמטיבי- המנטרה).

• סוואמי ניטיאנאנדה (סידהא-יוגי. המאסטר מחולל הניסים).

• סוואמי מוקטננדה (שהביא למערב את הסידהא -יוגה, שהינה יוגה טנטרית (מתמירת אנרגיות)).

• סרי קרישנאמאקריה נחשב כמייצג ההאתה יוגה בזמן המודרני. נפטר ב 1989 בגיל 101. הבן שלו ט.ק.ו  דסיקאשאר היה מורה של עשרות אלפים, וביניהם ג'ידו קרישנאמורטי הנודע (אישיות מס' 7 בסקירה זו, ראה לעיל), פטהבי ג’ויס ו-אינדרה דוי.

• גיס של דסיקאצאר הוא ב.ק.ס. איינגר, שלימד אלפי תלמידים, ביניהם יהודי מנוחין הכנר (המפורסם - ה.ח).

 

להלן סקירת אלה שעדיין בחיים:

 

•  סאי באבה הנחשב כבעל הניסים, ולו מיליונים רבים של חסידים

• סוואמי סאטיאננדה שמייצג את היוגה של הטנטרה ושהקים את ביה"ס ליוגה "ביהאר"

 

בצד הגברים החלו להיווצר נשים מאסטר-יוגות, בעיקר בהקטי (של דבקות) יוגות:

 

• אמא מ'ארה - מאסטר יוגית שלימדה יוגה בדממה. רק באמצעות נוכחות בחברתה השותקת והדוממת, במרכז היער השחור, גרמניה - נלמדה היוגה.

 

כיוון שההינדואיזם חורג מעבר לגבולות הודו, נציין את:

 

• הדאלי לאמה, אחד היוגים הגדולים של טיבט המודרנית ושליטה הרוחני והפוליטי, שהוכיח בדרך חייו כי ניתן ליישם את גישת היוגה הן על סיטואציית מחיי היום-יום - ואפילו על סיטואציות מתחום הפוליטיקה. ב1989 הוא קיבל את פרס נובל לשלום בזכות הנהגת אופוזיציה לא אלימה (סטיאגרהא) נגד השלטון הסיני בטיבט.         

 

כיום, הבודהיזם הטיבטי, שהינו סוג של ה"טנטרה-יוגה", הינו מקובל מאוד בקרב העולם המערבי.