יוגה למתחילים אחרי גיל 50, איך נתחיל נכון ובבטחון:

הגוף אחרי גיל 50 לא צריך להוכיח משהו, או "לחזור להיות כמו בגיל הנעורים".

הוא צריך לנוע בנעימות, בהדרגתיות, בהרמוניה עם הנשימה, בתחושת חיבור לקרקע, לשמים, למרחב המקיף אותו מכל צדדיו.

הרבה פונים אלי בהגיעם ליוגה בשאלה: "האם זה לא כבר מאוחר מדי בשבילי להתחיל?". ותשובתי הינה בהחלט לא, ואסביר:

מנסיוני לאורך שנים רבות ואוכלוסיות מגוונות, הגישה לתירגול היא המפתח להצלחה.

שהקצב יהיה נכון

שיכובד המצב האישי וגבולות היכולת של הגוף

שהנשימה תהיה זמינה ולא מאומצת או עצורה

ששכלול היכולות יעשה בצעדים קטנים אך ברציפות ובהתמדה

שהמודעות האישית תלווה את התירגול לכל אורכו

שכן יוגה איננה רק גמישות, היא השילוב המבורך

בין נשימה לריכוז,

בין תנועה לתנוחה,

בין ריכוז ליציבות,

בין בניית כוח להרפייה.

ובשילוב הזה, כל אחד יכול למצוא את נקודת האיזון האישית בין המצבים.

נחווה את התירגול לא כסיטואציה של מבחן של יכולות, אלא כחווייה נהדרת של התיידדות עם הגוף, כיף והתפעלות. משהו להתגעגע לחוות אותו כל פעם מחדש.

בברכה,

הדס חסון