שלום תלמידים יקרים,
לפעמים אנחנו פוגשים אנשים מרתקים, או חווים מאורעות מיוחדים. אך התחושה חולפת עם הזמן.
אולם יש אנשים שהם גם מורים עצומים, כאלה, שחווית הלימוד במחיצתם משאירה חותם תמידי. כזה הוא שיבוג'י (שיב שאנקר טריפאטי), המורה לבריגהו יוגה שהגיע החודש לביקור מווארנסי שבהודו וכזאת היתה ההשראה שקיבלתי מהסדנא האחרונה במחיצתו.
מגיעה השכם נרגשת לאולם הסדנא. אני מתיישבת על המחצלת, והמון אדם זורם פנימה, מתיישב בשקט. כולם שונים במראם, בעיסוקם, אך תמימי דעים בדבר אחד: האהבה למטרתה האמיתית של היוגה- לדעת מי זה אותו "אני" בכלל, לחוות מצב של בטחון, מציאת העוגן המיוחל והשקט שבפנים.
בתום תירגול ארוך שיבוג'י חולק עימנו בחיוך טוב את ידיעותיו וחוכמתו המבוססים על ידע עמוק ויקר: חווייה אישית של יוגי גדול לאורך שנות חיים ארוכות.
שיבוג'י חוזר ומדגיש במילותיו ובאישיותו כולה דבר אחד חשוב: להיות פשוט. דבריו מסבירים את עקרון היוגה העתיק, מכוונים למטרתה הראשונית. המפתח לכך זו היכולת להניח בצד את האינטלקט לשעה קלה, להתמסר לתירגול כמו שמתמסרים לחוויה מרגשת, בלי לנתח או לשפוט. הרבה הומור בשיחתו ממחיש שלא צריך להיות רציני כדי להיות "רוחני".
איזה תענוג להיות חלק משירת ה"אום" שעוטפת אותי מכל הצדדים, כמו שמיכה רכה של זימרה אדירה שזורמת עוד ועוד מפי רבים כל כך. התירגול עצמו מרגיש לי כל כך פשוט, כל כך זורם מאליו. לא מרגישה בזמן שחולף, בעצם רוצה רק שימשיך עוד ועוד.
אבל אין ברירה, גם הסדנא מגיעה לסיומה.
לא כן המתנה היקרה של המסר החשוב משיבוג'י: לחשוב בפשטות, לדבר בפשטות ופשוט לתרגל, פשוט לעשות.
שאר כל הטוב כבר יקרה מאליו.
