יוגה בטבע אל מול פני השמש העולה 2019
נפגשנו השכם הבוקר לתירגול בזריחה, כבכל ראשית הקיץ, משהו שהפך כבר מזמן למסורת נפלאה.
חושך שרר עדיין כשהגענו והתפרשנו, פנינו מזרחה מול נוף מרחבים פתוח ויפהפה. מצאנו מקום נוח, מתבססים באסנה ומפתחים מודעות לעצמנו. נשימות עמוקות, הגוף בתנוחה הדרושה. דממה שעוטפת את כולנו מסביב, התמזגה לאט עם דממה נעימה המורגשת גם בתוכנו פנימה.
ואז החלה להפציע השמש, עולה וזוהרת מרגע לרגע. הברכה לשמש נבנית מאליה. כולנו בלי יוצא דופן חשים איך גם שאר התנוחות באות בזו אחר זו בזרימה ובקלות, מרגע לרגע, בלי יתר מאמץ. כל תנוחת יוגה נעימה, נוחה ויציבה.
יציבים ללא ניע חווינו את תנוחת העץ, על אדמה לא הכי ישרה, ונראה לי שיכולנו להישאר כך עוד ועוד...
פורשים זרועות, מותחים חזה וצוואר מעלה, ומעלינו בעלי כנף פורשים כנפיים ומגביהים לשמיים גם הם. הכל בהרמוניה כאחד.
אומרים לי תלמידים בסיום השיעור: "לקום מוקדם זה ממש לא פשוט לי. גם הבוקר כך היה. אבל לא ידעתי כמה אני נהנית עד שכן עשיתי זאת היום. שווה היה לי כל מאמץ".
באותו רגע הבנתי, שהבוקר הזה, מעבר לכל התירגולים והתנוחות שנחוו במהלכו, טמן בחובו תירגול אחד בולט ודומיננטי יותר מכולם: זהו התירגול של כוח ההתנגדות. אימון היכולת שלנו לצאת מאזור הנוחות. ואז - בהמשך פתאום עולה כך חוויה החדשה, הזדמנות שכזאת. וזה כדאי. ההנאה והסיפוק מעצם היכולת להתגבר גם הם ניכרו על הפנים, העבירו את המסר העמוק הזה מעבר למילים עצמן.
אז תודה לכם על בוקר מהנה של יוגה יחדיו. היה ממש כיף לחזות בשמש מולנו ולא פחות מזה בתוכנו, ברגעים של התעוררות לקראת ערב שישי.
להמשך מבורך