במוצ"ש האחרון נפגשנו לעוד ערב מהנה ביחד. נהננו לתרגל יוגה, ולאחר מכן לחוות תמונות, טעמים וצלילים מהודו הכבירה תרתי משמע, בה ביקרנו לאחרונה שוב.
לאורך הערב היתה תחושה חגיגית, נעימה ומלאה בשמחה.
תרגלנו ברחבה החיצונית באוויר הערב הנעים, כשאנו מתמלאים בשפע של פראנה. בהמשך טעמנו מכל טוב השולחן שהיה מלא בניחוחות, צבעים וטעמים מידיהן המבורכות של המשתתפים.
ואז הגיע הרגע לצפות ברשמים מהמסע.
מסענו זה בהודו כלל הפעם גם את דרום תת היבשת וגם את צפונה. הנופים של מדינת "קרלה" הדרומית והחמה מאוד ניבטו אלינו מכוסים במרחבים ירוקים. גבעות וגאיות עמוסי מטעי תה, עצי קוקוס, יבולי בננה ואננס, וזרימה פסטורלית ושקטה של נהרות ותעלות מים. צפינו בסבא ונכד בסירת דיג, נהג, חקלאי, מטפל איורוודי, פקיד בכיר מהודר בלבושו. אלו הם אנשי קרלה, שריגשו את מי שנפגש עימם. אורח החיים המיוחד שלהם, מעוגן בנופים הללו זו בהחלט סיבה לכך. אך מעל לכל התרגשנו מטוב הלב והחום האנושי.
מקרלה הדרומית טסנו צפונה. המשך מסענו כלל יעדים וניגודים מרובים כגון: חום בעיר רישיקש מתחלף לקור במקדש טונגנאט שבהימאליה, נוף זהב שדות החיטה שבעמק משתנה למראות רכסים גבוהים ומושלגים, עוברים ממראה בקתות דלות באזורים הקרים לפאר הטאג' מאהל שבאגרה ולארמונות מלכות מפוארים בעיר ג'ייפור שברג'סטאן המידברית.
והיהלום שבכתר: מראות בני המשפחה הנפלאה מפארידאבאד, שממש עטפו אותנו בדאגה ובמסירות של אם ובן לכל דבר, פתחו את ליבם וביתם ונתנו לנו להרגיש חלק טבעי ביניהם.
לפי דעתי, האמונה בטוב שקיים באנשים, פתיחות הלב אל האדם והמקום שמעולם לא פגשת, ההתנסות בחדש ובשונה ללא דעות קדומות הם שאיפשרו למסע המאתגר הזה להתרחש בכלל. איפשרו לו לזרום בהרמוניה שבכוחה להתגבר על כל הניגודים.
אני מודה למשתתפים ומאמינה שגם מי שהיה נוכח בערב זה, הפגין את אותה פתיחות לב לחדש ולשונה, ומקווה שאף הרגיש אותה גדלה במהלכו.
תודה על שהגעתם לחגוג יחד את המסע,
אוהבים- הדס ואבי.
